השומרון בכיף

הגדל

המועצה האזורית שומרון מובילה בתקופה האחרונה תהליך אסטרטגי מרתק שנועד "לחבר" את השומרון למגזרים רבים בישראל. במרכז התהליך נמצא הניסיון לנטרל את הקישור הטבעי שעולה מדי פעם בין האזור לבין פולטיקה וביטחון ולמצב אותו כישראלי לכל דבר. או במילים אחרות לככב ולבלוט לא רק בעמודי החדשות המרכזיים  אלא גם במוסף הכלכלה, התיירות, העיצוב, תרבות הפנאי והיצירה.

 לצורך המהלך חברו אנשי המועצה לאשת המקצוע ד"ר רונית דוידוביץ' מרטון והחלו להוביל אותו בישובי השומרון. כל ישוב, לדוגמא, התבקש להציף ולהעצים את האלמנטים התיירותיים הישראלים המעניינים שבו. ואכן המאמצים מתחילים לשאת פירות, בתקופה האחרונה ניתן לראות עוד ועוד כתבות בכלי תקשורת שונים על יקבי בוטיק באזור השומרון, על סיורים באזור בשיתוף החברה להגנת הטבע ונקודות חן תיירותיות בסביבה.

 במסגרת התהליך הוקמה למשל להקת פולקלור קווקזית מהישוב חיננית שבצפון שומרון וחוזקו מערכי יצירה קיימים כמו להקות שירה או קבוצות תיאטרון בישובים, ויצירה אומנותית על כל גווניה.

 

 

חלקים נרחבים מהתוצאות הראשוניות של המהלך היה ניתן לראות בכנס זמן השומרון 2שהתקיים בתחילת השבוע שעבר במכללת יהודה ושומרון באריאל. הכנס עסק בתהליכים עתידיים ובתוכניות אסטרטגיות בשומרון בדרך להפוך את האזור לדבר "ישראלי" מאוד, לקונצנזוס, בהקשרים חיוביים כמו יצירה, פיתוח, תעשייה ותיירות. בכך, מקווים היזמים, לחבר לשומרון ציבורים גדולים ככל האפשר בישראל על-מנת לבסס את האחיזה ואת ההתיישבות במרחבי האזור. הכנס עסק גם בקשר שבין ההתיישבות לבין המכללה המשמשת כשגרירה מוצלחת ביותר ועוגן מרכזי ואקדמי באזור. המחקר בדק את עמדות בוגרי המכללה לגבי נושאים שונים הקשורים בשומרון, התוצאות יש לומר, מעניינות.

85%מהתלמידים, אינם תושבי יהודה ושומרון, כ 41%מהתלמידים מגדירים עצמם דתיים, 62%הם נשים ו 38%גברים.

המכללה ובוגריה הביאו להשתקעות של משפחות רבות ביהודה ושומרון, כמאה וחמישים משפחות בכל האזור שהקימו את בתיהן בשומרון.

הסיבות השכיחות ביותר להשתקעות באזור: צורת החיים בישובי השומרון (75%), רמת החיים הנוחה (63%), האווירה הקהילתית (62%), האפשרות לרכוש דירה וחיי החברה ( כ – 56%).

 

כמעט מחצית מבוגרי המכללה שהשתקעו בשומרון עובדים בגבולות האזור, 55%אחוזים מתגוררים בדירה בבעלותם, ולמעלה משליש, כ – 35%, מרוויחים שכר מעל הממוצע במשק.

אגב, למעלה מרבע מהמתיישבים התגוררו בשומרון כבר בתקופת הלימודים, במעונות, ולמעלה משליש עבדו באזור במקביל ללימודים במכללה.

 

הסקר בדק גם את מידת שביעות רצונם מההחלטה להשתקע בשומרון, ובכן, רוב מוחלט מרוצים מאוד:

 

84%מרוצים באופן כללי, 67.5%מרוצים או מרוצים מאוד מהדיור ובמקביל גם מאיכות החיים במקום בו הם מתגוררים.  כשני שלישים מרוצים עד מרוצים מאוד מחיי החברה , ושישים אחוזים מרוצים מאוד מאיכות הסביבה.

עבור לתוכן העמוד