המאבק להגנה על בתי עפרה

הגדל

לפני שלשה שבועות עתרו ארגוני השמאל הקיצוני "יש דין" ו"בצלם" לבג"ץ, יחד עם חמישה פלסטינים, תושבי הכפר עין יברוד, בדרישה לעצור את בנייתם של תשעה בתים המוקמים לטענתם על אדמותיהם. העותרים טוענים גם לבעלות על קרקעות בעפרה עליהם נבנו בתים בין השנים 2005-1992.

בעתירה שהוגשה נגד שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז, היישוב עפרה, מועצה אזורית מטה בנימין מבקשים העותרים לרשויות לממש צווי הריסה שהוצאו לבתים בעבר עד מתן פסיקה בעניין.במקביל להגשת תגובת המדינה הגישו היישוב עפרה והמועצה אזורית מטה בנימין, תגובה מטעמם שכפרה בתום ליבם של העותרים ובעצם הטיעונים שלהם לבעלות על הקרקע.

 עיקר הטיעונים של עפרה והמועצה אזורית מטה בנימין הן:

-         בשנת 1989 נרכשו שטחי אדמה מאת בעלי המקרקעין הפלסטינים, בתיווך המוכתארים של הכפר עין יברוד, ובכלל זה האדמות עליהן נבנו הבתים בגללם הוגשה העתירה. בשל העובדה שהמוכרים חששו לחייהם הוסכם כי הזכיות במקרקעין לא ירשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם הישוב עפרה שרכש את האדמות. בנוסף הוסכם כי היישוב עפרה יוכל לעשות באדמה כרצונו כבעלים לכל דבר ועניין.

-         ביו השנים 2005-1992 בנה היישוב עפרה בתים באותן החלקות. הבתים נבנו ואוכלסו בין אותם השנים, כשלא הוגשה בעניין זה ולו תלונה אחת מצדם של תושבים פלסטינים כלשהם מהכפר הסמוך עין יברוד, זאת כאמור, משום שאיש לא חלק על כך שהמקרקעין נרכשו על ידי היישוב.

-         היישוב עפרה טען בתגובה שהגיש, כי ארגוני השמאל, חיפשו באופן מלאכותי, מי שיטען שהוא בעל הזכויות במקרקעין, אותם ארגונים, נכתב בעתירה, "הינם בעלי אוריינטציה פוליטית מובהקת, אשר דאגתם לזכויות האדם כביכול בשטחים הינה סלקטיבית לחלוטין, כשהם פועלים למען אינטרסים פלסטינים דווקא"

-         בנוגע לטענת תום הלב הוסיף והוכיח היישוב עפרה כי העותרים ידעו בכל העת על הבנייה ועבודות העפר שנעשו בשטח שהם טוענים לבעלות עליו, בתצלומי אוויר וראיות נוספות שהגישו לבית המשפט, מוטבעים תאריכים לפני כמעט שנה! היישוב עפרה טען כי "העותרים בחרו להמתין בכוונת מכוון עד לסוף בניית הבתים, וזאת על מנת לגרום ליישוב עפרה , לקבלן הבונה את הבתים ולרוכשי יחידות הדיור נזק כספי בלתי הפיך, ולהביא למצב שלאחר שבניית הבתים הסתיימה, וההשקעה הכספית הוצאה במלואה, לא ניתן יהיה לאכלס את הבתים". היישוב גם הראה מקרים דומים בעבר בהם חיכו ארגוני השמאל עד לשלבים האחרונים של הבנייה והאכלוס על מנת לנצל את בית המשפט העליון כך שהנזק יהיה הגדול ביותר.

-         חרף העובדה שהיישוב עפרה הוקם בהסכמת ממשלת ישראל בשנת 1975, תוכנית המתאר שלו מעולם לא קיבלה תוקף, ומעוכבת זה שנים רבות מטעמים פוליטיים גרידא, למרות עובדה זו הבנייה ביישוב מתבצעת בהתאם לתוכנית המתאר שהוגשה לרשויות התכנון ונמצאת בהליכי אישור, כך שכאשר זה יאושר, הבנייה תתאים לתוכנית המתאר.

-         כל רשויות הממשלה ידעו על הסיכום לגבי הבעלות על הקרקע, כיוון שכלל התשתיות ביישוב נבנו במימון משרדי הממשלה השונים,בידיעתם המלאה על המצב הסטטוטורי התכנוני, כמו כן, מבני הציבור ביישוב מומנו באמצעות כלל משרדי הממשלה.

-         חלק מהקרקע שבגללה הוגשה העתירה, הוקפה עם השנים בבתים נוספים מה שמוכיח שתי נקודות עיקריות: תושבי עפרה שרכשו את הבתים מהקבלן, לא יכלו להעלות על דעתם כי יש בעיה עם הזכויות על הקרקע. כמו כן לא יכולים הפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע לטעון כי לא ידעו על הבנייה.

-         היישוב טען כי לא קיבל מעולם כל צו להפסקת עבודה או צו התרעה לביצוע על ידי המנהל האזרחי. כמו כן טען היישוב כי נכון ליום הגשת התגובה, הבתים כולם מאוכלסים במשפחות ומחוברים למים, חשמל וביוב. כלומר כל נושא צו הפסקת העבודה הוא מיותר.

מאז הוגש הבג"צ הוקמו צוותי עבודה משותפים למועצת יש"ע, אמנה, המועצה האזורית והיישוב עפרה לטיפול בסוגיה על מכלול רבדיה המשפטיים, הציבוריים והתקשורתיים.

עבור לתוכן העמוד